#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הזמן להתפלל מנחה לכתחילה?	"הרא""ש והטור ס""ל דמותר לכתחילה להתפלל משש שעות ומחצה ולמעלה [ואפ""ה ליכא דין זריזות להתפלל מזמן מנחה גדולה דהרי הקריבו התמיד בזמן מנחה קטנה (רא""י סורשר)], אבל הרמב""ם ס""ל דלכתחילה יתפלל מתשע שעות ומחצה ולמעלה דזהו העיקר זמן הקרבת התמיד [כדי שיוכלו להקריב קרבנות יחיד קודם לכן] ורק בערב פסח שחל בערב שבת הקריבו בשש ומחצה, והמחבר פסק כהרמב""ם, והגר""א (ס""ק א') משמע דפסק כהרא""ש (שעה""צ ס""ק ג') [וכבר כתבנו שהב""י (סי' רל""ב) הביא מהגהות מיימוניות דלכתחילה יתפלל אחר פלג המנחה], והערוה""ש (סעי' י""ב) הביא מקדמון ר""ש פרחון דלכתחילה יתפלל מנחה גדולה."	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי לכו""ע עדיף להתפלל מזמן מנחה גדולה?"	"1) אם רוצה לאכול (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק א') {אבל לכאורה עדיף יותר להתפלל במנחה קטנה ולהזמין שומר, אולם יש לעיין בזה משום פקפוק הבאר שבע} [ומביאין דהחזו""א הקפיד להתפלל מנחה גדולה לחוש לדעת המחבר (מ""ב דרשו)]<br>2) אם הולך בדרך (מג""א שם, מ""ב שם)<br>3) אם רק עתה יש מנין ולא אח""כ (מ""ב ס""ק א')"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בין חצות לשש ומחצה 1) לכתחילה 2) בדיעבד?	"1) לכתחילה לא יתחיל מנחה עד אחר שש שעות ומחצה [ואפי' אשרי וקרה""ת (ציץ אליעזר ח""י סי' כ')] 2) בדיעבד, המג""א (ס""ק א') כתב דאינו יוצא, והמ""ב (ס""ק ב') הביא אחרונים דס""ל דבדיעבד אינו חוזר ומתפלל, והשעה""צ (ס""ק ו') ביאר הספק דמצד אחד קבעו שש ומחצה רק מחמת ספק דאין אנו בקיאים אבל מצד שני לאחר שקבעו כך נמצא שזהו זמנה ולא קודם לכן, ומסיים צ""ע למעשה, והערוה""ש (סעי' י""ג) פסק דיצא בדיעבד {ולכאורה יתפלל בתנאי נדבה}"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד משערין השעות?	"משערין בשעות זמניות [כ""כ הרמ""א, וביאר המג""א (ס""ק ד') דאתא לאפוקי ממ""ד דמשערין י""ב שעות אחר צאה""כ, ורק משערין כזה לגבי תיקון חצות]. התרוה""ד (סי' א') ס""ל דמשערין מעלות השחר עד צאת הכוכבים, אבל הלבוש (ולחם חמודות) ס""ל דמשערין מהנץ החמה עד שקיעת החמה, וכן הוכיח המג""א (ס""ק ג') דזמן שחיטת הפסח הוי עד שקיעת החמה, ודחה דאפשר דתפילת מנחה תקנו כנגד המנחת נסכים [וס""ל דמקריבין הנסכים לאחר שקיעה, וכ""כ הפנ""י (ברכות כ""ז ע""א)] , ונמצאת דלפי התרוה""ד יכול להתפלל מנחה עד צאה""כ [דמבואר בגמ' (ברכות כ""ו ע""ב) דסוף שעות זמניות הוא סוף זמן מנחה וכמ""ש בסמוך], ולפי הלבוש רק מותר עד שקיעה (מ""ב ס""ק ד') [והשעה""צ (ס""ק י') רצה להביא ראיה מרבינו יונה דהוא ס""ל ג""כ דאינו יכול להתפלל מנחה אחר שקיעה, אבל דחה דאפשר דרבינו יונה מיירי בשקיעה שניה, והא דמבואר בפסחים דהפסח נפסל בשקיעה ראשונה היינו מדרבנן ודוקא בפסח עשו הרחקה], והערוה""ש (סעי' י""ד) פסק כהלבוש דמשערין מהנץ עד שקיעה {אבל מש""כ שם דחצות היום שוה בכל ימות השנה, צ""ע שבמציאות אינו שוה בכל השנה, ועוד צ""ע דהערוה""ש (סעי' ט') מקיל להתפלל מנחה אחר צאה""כ ומבואר דהיינו דוקא לפי התרוה""ד ולא הלבוש, וי""ל דאפי' אם ס""ל כלבוש יכול להתפלל עד צאה""כ דהגר""א דסוף שעות זמניות הוא שקיעה וזהו נמי עד הערב דרבנן אבל לא דברו מהו ההלכה בבין השמשות ומצי למימר דשניהם ס""ל דיכול להתפלל מנחה עד צאה""כ}"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"לפי התרוה""ד האם חצות באמצע היום?"	"הנה, התרוה""ד ס""ל דמשערין מעלות השחר עד צאה""כ, וכפשוטו עלות הוא ע""ב דקות קודם הנץ וצאה""כ הוי רק י""ג דקות אחר שקיעה לפי הגאונים ונמצאת דחצות אינו באמצע היום, ויש מתרצין דאה""נ חצות היום אינו באמצע היום [וכן נקטו הרבה אחרונים בדורות קדמונים כגון שבות יעקב (ח""ב סי' ו') ופמ""ג (תיבת גומא פרשת שלח) ועוד], אבל תמה עליהם משנת ר' אהרן (או""ח סי' ב') ועוד כמה אחרונים דמבואר בגמ' פסחים (י""ב) ועוד גמרות דהחמה באמצע הרקיע בחצות היום, ויש מתרצין דמשערין בע""ב דקות אחר שקיעה אע""פ שאין זה סוף היום, וגם זה קשה מגמ' ברכות (כ""ו ע""ב) דמבואר דסוף שעות זמניות הוא סוף זמן מנחה וא""א לומר דהוא אחר זמן לילה, ויש סוברים דעל כרחך התרוה""ד ס""ל כר""ת דעלות הוא ע""ב דקות קודם הנץ וע""ב דקות אחר שקיעה, וזה מאד מסתבר אבל עדיין קשה לי שיטת רש""י דמצד אחד מבואר דס""ל דיכול להתפלל מנחה עד חשיכה דהוא צאה""כ (רש""י כ""ו ע""א), וכן מבואר מרש""י בע""ז (כ""ה ע""א) דמחשבין י""ב שעות היום מעלות עד צאה""כ, ומצד שני כתב (ברכות ב' ע""ב) דאחר צאה""כ עדיין יש אור בעולם וזה מבואר כהגאונים דצאה""כ הוא י""ג דקות אחר שקיעה, ועוד קשה דאלו משערין לפי אופק בעלות השחר ה""נ צריכים לשער בצאה""כ באותו זמן ממש וזה כנגד החוש לקבוע צאה""כ מאוחר כ""כ, ובדלית ברירה נ""ל דצריך לחלק שהשעות זמניות קודם חצות היום הוו ארוכות יותר מהשעות זמניות שלאחר חצות היום, וכ""ת דאנו אומרים דזמן מנחה קטנה הוא ט' שעות ומחצה, משמע דמיירי בשעות שוות לכולם, לזה י""ל דמצינו בברכות (ג' ע""ב) דדוד המלך קם ב' אשמורות (ח' שעות) קודם המלכים והיינו ו' שעות בלילה וב' שעות ביום אע""פ שאינן שוות, ש""מ דיכול להצטרף השעות ביחד, וכן מצינו ברש""י (ברכות ג' ע""ב) דהרוחות מנשבות כל שש שעות, ומשמע דכל אחד הוי שעות זמניות בפנ""ע דתלוי בתחילת יום חצות היום תחילת לילה וחצות הלילה, וכן הוא כמעט מפורש במג""א (סי' רס""א ס""ק ט') בשם המהרי""ל (סי' קס""ג) וז""ל וחשבינן לשעות מחצות עד הערב ומהנהו משערין פלג מנחה ותוספת שבת עכ""ל, ובזה מתיישב למה לא חוששין שסוף שעות זמניות יהיה שקיעה לגבי סוף זמן ק""ש הרי ספק דאורייתא לחומרא, וכן נקט הרה""ג ר' שריה דבליצקי שליט""א (קובץ מאורי יהושע ח""ד עמ' ל""ה) {ולפי""ז יש מקום להחמיר בסוף זמן ק""ש לפי המג""א מעלות ע""פ אופק עד חצות}"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עד מתי מותר להתפלל מנחה?	"ר' יהודה ס""ל עד פלג המנחה, ורבנן סברי עד הלילה, ואסיק הגמ' דעביד כמר עביד דעביד כמר עביד [ועי' בערוה""ש (סעי' ד' - ז') דמחדש בדעת הרמב""ם דבאמת קיי""ל כרבנן אלא דהם ס""ל דלכתחילה יתפלל קודם פלג המנחה דברוב הימים לא נתאחר המנחה יותר מזה, אבל בדיעבד יוצא עד הערב דמדינא מותר להקריבה עד הערב]. המחבר ורמ""א כתבו דמותר להתפלל מנחה עד צאה""כ, וביאר המ""ב (ס""ק י""ד) דהיינו כשיטת התרוה""ד אבל לפי הלבוש אינו יכול להתפלל מנחה אחר שקיעה, ובדיעבד ס""ל להמ""ב דיכול להתפלל מנחה עד רבע שעה סמוך לצאה""כ [וכל מה שיוכל להקדים טוב להקדים] {וצ""ב דמבואר בגמ' (כ""ו ע""ב) דלפי התרוה""ד דמשערין מעלות עד צאה""כ מותר להתפלל מנחה עד צאה""כ, וכן נקטו השאג""א (סי' י""ז), וכ""כ הערוה""ש (סעי' ט') וביאר דמשום ספק דרבנן לקולא יכול להקל להתפלל מנחה בין השמשות, אמנם עדיין מצי למימר דטוב להתפלל מיד סמוך לשקיעה דאי נקטינן כהלבוש והגר""א עדיין מצי למימר דמותר להתפלל מנחה בבין השמשות}, ועוד חידש המ""ב (ס""ק י""ד) דעדיף להתפלל ביחידות קודם שקיעה מלהתפלל בציבור אחר שקיעה {ונראה לפרש דהמ""ב ס""ל דהעיקר שיטה הוא הלבוש ועל כן עדיף להתפלל ביחידות קודם שקיעה, ורק לגבי תרתי דסתרי אמרינן דיכול לסמוך על פלג של התרוה""ד, וע""ע בפסק""ת (הע' 40) דהביא אחרונים שחולקים על המ""ב וס""ל דעדיף להתפלל בציבור אחר שקיעה}, ועוד כתב השעה""צ (ס""ק כ""א) דיש סמך להקל דאפי' להגאונים דבין השמשות מתחיל בשקיעה היינו רק לר' יהודה אבל לר' יוסי עדיין יום הוא ודאי עד לאחר בין השמשות דר' יהודה {ור""ל, לפי הלבוש והגר""א הגמ' כתב ר' יהודה היינו רבנן דשני הזמנים נגמרים בשקיעה ואח""כ הוא ספק לילה, וזה קאי בשיטת ר' יהודה דבין השמשות מתחיל בשקיעה אבל לר' יוסי דעדיין יום הוא פשוט דלפי הרבנן אפשר להתפלל עד קרוב לצאה""כ דזהו ודאי יום}, והביה""ל (ד""ה דהיינו) הביא עצה מספר סדר זמנים דיתפלל על תנאי דאם הוא יום זה מנחה ואם לאו זה מעריב ואח""כ יהיה תשלומין [וא""א להתנות בערב שבת (אור לציון ח""ב פט""ו סעי' ד')], אבל לאחר שנראו ב' כוכבים [שהוא בין השמשות (שעה""צ ס""ק כ')] אסור להתפלל מנחה. "	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו פשט בגמ' ברכות (כ""ו ע""ב) אלא אי אמרת עד ועד בכלל ר' יהודה היינו רבנן?"	"מכאן מוכח דהמח' תרוה""ד ולבוש לגבי שעות זמניות מתלי תלוי במח' רש""י (כ""ו ע""א) ורבינו יונה אם סוף זמן מנחה הוי צאה""כ או שקיעה, וכ""כ השאג""א (סי' י""ז) דהוא ס""ל כתרוה""ד דמשערין שעות זמניות מעלות עד צאה""כ וממילא כתב דמכאן מבואר כרש""י דמותר להתפלל מנחה עד צאה""כ [ומכאן משמע דמותר להתפלל מנחה אפי' בבין השמשות, ודלא כפמ""ג ומ""ב דכתבו דהרמ""א לאו דוקא וצריך להתפלל קודם בין השמשות], והמנחת כהן ס""ל כהלבוש והביא ראיה לרבינו יונה דאינו יכול להתפלל מנחה אחר שקיעה, וכן מבואר בקונטרוס בי שמשא {ונראה דלפי""ז מי שקרא ק""ש רק בזמן הגר""א ולא בזמן המג""א אינו יכול להתפלל מנחה באותו יום אחר שקיעה דהוי תרתי דסתרי ביום אחד, ולכאורה אפי' בב' ימים לכתחילה יש להחמיר שלא יהיה תרתי דסתרי, ואפשר דיש לחלק דלגבי ק""ש הוא סומך על הלבוש אבל לגבי מנחה הוא סומך על התרוה""ד, ועוד י""ל דעדיין יכול להתפלל מיד אחר שקיעה דלפי הגר""א הוא בין השמשות ונהי דשעות זמניות הולכים עד שקיעה מ""מ מצי למימר דר' יהודה ורבנן סברי דיכול להתפלל בבין השמשות}"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאימתי מותר להתפלל ערבית?	"לפי ר' יהודה מותר מפלג המנחה (תוס' ב' ע""א), לפי הרבנן מותר רק בלילה, כן מוכח מגמ' ברכות (כ""ז ע""א) דרב הונא מתפלל מעריב בלילה ש""מ דס""ל כרבנן ואינו יכול להתפלל לפני זה, וכ""כ הגר""א באמרי נועם דמיד אחר זמן מנחה מתחיל זמן מעריב [וע""ע בערוה""ש (סי' רל""ה סעי' ג' - ה') דאפי' לרבנן מותר להתפלל מפלג המנחה דזהו הזמן שיכול להקטיר האימורים, ובשבת העיקר זמן הוא מבעוד יום דומיא דהקטרת אימורים של ערב שבת, אלא שהקשה על עצמו מגמ' הנ""ל ,ע""ש], והנה לפי מש""כ למעלה נמצאת דלפי התרוה""ד זמן מעריב מתחיל מצאה""כ ולפי הלבוש מתחיל משקיעה {ויש כאן סמך גדול להתפלל מנחה קודם שקיעה ומעריב אחר שקיעה, לא מיבעיא בערב שבת דהוי תוספת שבת אלא אפי' בימות החול דאין כאן תרתי דסתרי מב' ימים אלא במי שמתפלל מנחה אחר שקיעה לפעמים, אכן השעה""צ (ס""ק י""ח) משמע דיש זמן שאינו יכול להתפלל לא מנחה ולא מעריב, וי""ל דלפי הלבוש והגר""א הגמ' לא מיירי בבין השמשות וליכא הוכחה אם יכול להתפלל מנחה או מעריב בבין השמשות, ממילא יש מקום להחמיר להתפלל מנחה קודם שקיעה ומעריב אחר צאה""כ די""ג דקות}"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לעשות תרתי דסתרי?	"בודאי לכתחילה לא יעשה תרתי דסתרי אפי' בב' ימים (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ו'), אבל בדיעבד או בשעת הדחק כתב המחבר דיכול להתפלל בתרתי דסתרי, אמנם כתב המ""ב (ס""ק י""א) דזהו דוקא בב' ימים אבל באותו יום אין לעשות תרתי דסתרי, אכן הביא המג""א (ס""ק ז') דבמקום טורח הציבור יכול להקל להתפלל תרתי דסתרי אפי' ביום אחד [אבל כתב בשעה""צ לקמן (סי' רל""ה ס""ק ט""ז) דעדיף להתפלל מעריב ביחידות ולא יתפלל תרתי דסתרי ביום אחד {וצ""ל דאינו עצה להגיד להציבור שיחזרו לבתיהם ולהתפללו שם ביחידות}, וכן מבואר במ""ב לקמן (סי' רס""ז, ובביה""ל שם) דלא ניחא ליה להקל אפי' בציבור להתפלל תרתי דסתרי ביום אחד, בין בחול בין בשבת]"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בערב שבת?	"הערוה""ש (סעי' ג') הביא מפנ""י דלכתחילה יתפלל מעריב מפלג המנחה מפני תוספת שבת דכיון דקיבל עליו שבת הוי כלילה ממש [ובערוה""ש לקמן (סי' רס""ג סעי' י""ט) מקיל בדיעבד אפי' אם התפלל מעריב קודם פלג המנחה, {וצ""ע}], וכ""כ המ""ב לקמן (סי' רס""ז ס""ק ג') אבל מסיים שיזהר להתפלל מנחה קודם פלג המנחה [שהמ""ב אינו מקיל אלא לגבי התרתי דסתרי בב' ימים, אכן מסתימת הערוה""ש משמע דמקיל אפי' ביום אחד, ועי' מש""כ לקמן (סי' רס""ז) דהדה""ח מקיל בציבור בערב בשבת משום טרחא דציבורא]"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התפלל מעריב קודם פלג המנחה?	"לא יצא (מג""א ס""ק ו'), אבל בזה יכול לסמוך על הפלג של הלבוש (מ""ב ס""ק י') [ובזה""ז דנוהגין לפרוש ממלאכה ערב שבת משקיעת החמה לכו""ע יש להקל מפלג המנחה של הלבוש (שעה""צ ס""ק י""ד)] "	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להתפלל מנחה קודם שקיעה ולהתפלל מעריב מיד אחר שקיעה?	"{מבואר ממ""ב (ס""ק ט' וס""ק י""ד) דאין להתפלל לא מנחה ולא מעריב בבין השמשות, אמנם נראה דזהו לכתחילה כדי לחוש לתרוה""ד דצריך לחלק בצאה""כ אבל לפי הלבוש כבר כתבנו דשפיר יכול לחלקן בשקיעה, ונראה דאם אינו מתפלל מנחה אחר שקיעה יכול לנקוט כהלבוש לגמרי, ואפי' מי שרגיל להתפלל מנחה אחר שקיעה ובע""כ סומך על התרוה""ד בערב שבת יכול לסמוך על הלבוש לכתחילה משום תוספת שבת ולא אמרינן דהוי תרתי דסתרי בב' ימים}"	סימן רלג סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך ליטול סתם ידים למנחה?	"הר""ן ס""ל דסתם ידים כשרים לתפילה, אבל אנן קיי""ל דלכתחילה צריך ליטול את ידיו אם מים מצויים שם, ואם אין מים מצויים שם [ואפי' אם הם בתוך מיל] סגי במידי דמנקי (כך מבואר בטור כאן, וכן בפוסקים לעיל סי' צ""ב) [והטור כאן הביא זה משיטת תוס' דס""ל דא""צ לחזור אחר מים כלל, אבל גם הביא שיטת רבינו עמרם גאון דס""ל דאפי' בסתם ידים צריך לחזור כמו בודאי ידים מטונפות]"	סימן רלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נטל את ידיו לדבר אחר ושמר את ידיו לתפילה?	"הביה""ל (ד""ה אע""פ) מדייק מלשון המחבר דא""צ ליטול את ידיו עוד הפעם שהרי הוא יודע שידיו טהורות, אבל מבואר ממג""א (ס""ק ח') דצריך לכוין ליטול את ידיו לתפילה [והביא ראיה מגמ' ב""מ (פ""ה ע""ב) דנטל את ידי האבות, ודחה הביה""ל דהוא אסמכתא בעלמא {ועוד יש לדחות דנטל מפני שקמו משינתם}], ולפיכך אם נטל את ידיו לאכילה [או ללימוד (רמ""א, שעה""צ ס""ק כ""ג)] ולא כוון לתפילה צריך לחזור וליטול את ידיו לתפילה, אבל מודה המג""א (שם) דכשנוטל ידיו בבקר דמהני לתפילה דהוי נטילה לתפילה (מ""ב ס""ק י""ט)"	סימן רלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם נטל ידיו 1) למנחה האם מהני למעריב 2) לשחרית האם מהני למוסף?	"1) פשוט דמהני אם לא הסיח דעתו (מ""ב ס""ק ט""ז) 2) המג""א (ס""ק ח') כתב דאם מפסיקין למכירת המצות צריך לחזור וליטול אלא אם לא הסיח דעתו, אבל הפמ""ג (א""א ס""ק ח') הביא הא""ר דכל זמן שהוא בבית הכנסת א""צ ליטול שנית, וביאר המ""ב (ס""ק י""ח) דמן הסתם אין כאן היסח הדעת, וכן פסק הערוה""ש (סעי' ט""ו) דאם שהה הרבה בביהכ""נ א""צ ליטול שנית {אמנם, בשמחת תורה צריך ליטול את ידיו לתפילת מוסף}."	סימן רלג סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ודאי נגע מקום מטונף או עשה צרכיו קודם תפילה?	"אז צריך לחזור אחר מים, ד' מילין לפניו ופחות ממיל אחוריו וכדמבואר בסי' צ""ב (מ""ב ס""ק כ') [ולפי הרא""ש צריך לברך באופן זה (טור), אבל אנן קיי""ל דלעולם א""צ לברך (מ""ב ס""ק י""ז)]"	סימן רלג סעיף ב		
